עקרונות מנחים למסע של ריפוי וטרנספורמציה


מתוך עושר עצום של רעיונות וטיפים להולכים בדרך הריפוי והטרנספורמציה, אני בוחר הפעם להתייחס ולהמליץ על 4 עקרונות בסיס:

תובנה ומודעות עצמית. רוב הקשיים, התקיעות והחולי שלנו נובעים מהרגלים מקובעים שאינם טובים לנו, אך מכוחו של הרגל שקענו ונלכדנו בתוכם. הרגל כמו תרגול – זה מתקבע ואנחנו נעשים טובים בזה, ממש חדר כושר יום-יומי שמה שמתחזק בו הוא הסבל. זה כמו לספר לעצמנו סיפור קשה ושלילי על עצמנו או על העולם, ובראשנו אנו ממשיכים לקיים ולהזין אותו בלי סוף. זה מתחיל ממחשבות ואמונות שמייצרות כאב או כיווץ. מחשבות ואמונות לגבי עצמי, לגבי האחר או החיים, ובהדרגה אנו חווים צמצום באמונה של "מה שאפשרי". לאור אותם דפוסי מחשבה אנו מייצרים צורות התנהגות שרק מחזקות את המחשבות או את הסיפור שסיפרנו לעצמנו. מצד אחד אנו חשים תחושה אשלייתית של כוח כי "צדקתי!" אבל במה? רק הוכחתי לעצמי שוב שאם אאמין בדבר מה הוא יהפוך להיות המציאות שלי. בין אם זה אמיתי או לא, מעצם זה שאני מאמין בו הוא יותר את המציאות שלי. רמת החרדה, התסכול והדכאון גוברת וכוח החיים נחלש ואיתו היכולת להנות, ליצור ולאהוב את החיים. בחירה אמיצה להשתנות ולהתפתח. מרגע שהבנת את מקור הכיווץ בחייך, יש לך את הבחירה החופשית לצאת למסע ולהשתנות או להישאר במקום המוכר והנוח. להסכים להשתנות הוא תהליך מרתק ומלא הרפתקאות. מובטח לך מפגש כנה וגלוי עם עצמך עם רגשותיך ואמונותיך שבסופו חירות אדירה וחופש להיות מי שאתה במלוא הפוטנציאל שלך. בקבלה אומרים שהשינוי יקרה כך או אחרת, בגלגול הזה או בבא. אינך יכולה לברוח מהשינוי. השאלה אם תעברי בדרך הארוכה – דרך הייסורים שרק בלית ברירה תשתני, או באומץ לבחור בדרך הקצרה – להסתכל לעצמך בעיניים ולהחליט שדי! נמאס לי לסבול. שינוי מתוך חמלה וקבלה של המצב כרגע. זה לא עובד אם הבחירה לשנות מלווה בתיעוב עצמי או כעס על מה שקורה לך כרגע בחיים. אלו רק מגבירים את הקושי כי מפעילים כוח נגד שמקבע את המצב ושופט אותו. קבלה אינה הרמת ידיים או תבוסתנות! להיפך, זה השלב שדורש את כל האהבה וההכלה שלך עם לא מעט אומץ. דווקא היכולת להסתכל במראה ולומר: "אוקיי, זה מה שיש כרגע, וזה בסדר, אני מכיר בזה ומבין שזה מה שזה, זה מי שאני עכשיו. לא יותר ולא פחות" מאפשרת להתקדם למדרגה הבאה. ההבנה שאמנם זה ככה עכשיו, אבל אם אפסיק להילחם בעבר ובהווה, ובמקום אתפנה ליצור את העתיד, לדמיין אותו ולהשקיע בו מתוך חופש, מתוך אהבה והכרה שזה אפשרי ואני יכול, הרגע הבא שלי צפוי להיות אחר ומרומם. Walk the walk- דבקות בדרך, לגלם הלכה שלמעשה את התובנות בתוך החיים. ההבדל בין חוכמה וידע הוא שידע בלבד נשאר בשכל, באינטלקט. אך החיים כמו האהבה שוכנים בלב. חוכמה היא ליישם את הידע, ולחיות את התובנות שלך. כשאדם בוחר להשתנות כל היקום נחלץ לעזרתו ומציב בפניו את האתגרים הדרושים למידותיו כדי להתפתח, להתגבר ולהתקדם בדרך. אין מה להיבהל מאתגרים ועליות בדרך, אף פעם אין רגרסיה בהתפתחות כפי שאבולוציה לא מתפתחת ברברס. אמנם כשאחרי תקופה טובה פתאום יש נפילה קל לחשוב כך, אבל אם מדובר בחדר כושר, ובו הצלחתי להרים משקולת של 20 קילו אז היא כבר לא קשה, ואז ניסיתי להרים 30 קילו ולא הצלחתי היה הדבר ברור והגיוני. לכל תהליך הסדר הטבעי שלו, רק להתמיד בדרך ולהדביק צעד בצעד. ואת הרמז לזה כבר נתת לעולם הרבי נחמן מברסלב: "אין ייאוש בעולם כלל". והמבין מבין.

2 views0 comments
Arian_logo2.png